גיוס חרדים לצה"ל: התפתחות ושינויים מקום המדינה עד היום
הרקע ההיסטורי
עם הקמת מדינת ישראל ב-1948, הוחלט על גיוס חובה לכל האזרחים, אך החרדים זכו לפטור בזכות הסדר "תורתו אומנותו" שנקבע על ידי ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון. ההסדר איפשר לכ-400 בחורי ישיבות להימנע משירות צבאי כל עוד הם לומדים תורה במשרה מלאה.
הרחבת ההסדר והמחאה הציבורית
בשנות ה-70 הורחב הפטור, מה שגרם למחאה ציבורית רחבה נגד הפגיעה ב"שוויון בנטל". המאמצים לבטל את הפטור כללו עתירות לבג"ץ ופעילות פוליטית נרחבת, שבסופו של דבר הובילו לקריסת ההסדר המקורי של "תורתו אומנותו".
פסקי הדין המרכזיים
בשנת 1970, בג"ץ דחה את העתירה הראשונה נגד הפטור בשל העדר זכות עמידה וחוסר שפיטות, אך פסק הדין של בג"ץ רסלר ב-1986 הפך לציון דרך כאשר הוחלט שיש לבחון את חוקיות הפטור והנושא שפיט. בשנת 1998, בג"ץ פסק כי הפטור הגורף אינו חוקתי בשל הפגיעה בשוויון, ודרש למצוא פתרון חדש בעקבותיו קמה וועדת טל.
ניסיונות חקיקה ופתרונות זמניים
במהלך השנים הוצעו ונחקקו חוקים שונים שניסו לאזן בין הצורך בשוויון לבין צורכי החברה החרדית. חוק טל מ-2002 הציע מודל לגיוס מדורג ולמתן אפשרות לשירות אזרחי במקום שירות צבאי, אך גם הוא בוטל על ידי בג"ץ בשנת 2012. מאז נמשכו המאמצים להגיע להסדר חדש ע"י וועדות שונות שהוקמו וביניהם הוועדות בראשות יעקב פרי ואיילת שקד אך הן לא נשאו פרי.
המצב הנוכחי
בשנים האחרונות נמשכים המאמצים לגייס חרדים לצה"ל, אך המספרים נשארים נמוכים יחסית. מתוך כ-12,000 מועמדים לגיוס מדי שנה, מתגייסים כ-1,200 בלבד. בג"ץ ממשיך לעקוב ולבקר את חוקיות הפטור, ובמרץ 2024 החל להתגבש מתווה חדש לחקיקת חוק הגיוס.
האתגרים וההתמודדויות
אחד האתגרים המרכזיים בגיוס החרדים הוא ההתמודדות עם האידאולוגיה הדתית שמנעה מהם להשתלב בשירות צבאי. בנוסף, ישנה פגיעה בתעסוקה בקרב גברים חרדים, שכן הפסקת הלימודים בישיבה לטובת עבודה טומנת בחובה אפשרות גיוס.
חוק הגיוס האחרון
ביולי 2023 פג תוקפו של חוק הגיוס הקודם, והמדינה החלה בהליכי חקיקה חדשים. בפברואר 2024 התקיים דיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים בבג"ץ, אשר דן בעתירות על גיוס החרדים ועל חוקיות התמיכה הכספית לישיבות בהן לומדים תלמידי הישיבות החייבים בגיוס. הדיון המשיך לעורר מחלוקות פוליטיות ומשפטיות בנוגע לצורך בשוויון בנטל השירות הצבאי והפתרונות האפשריים לשילוב החרדים בשוק העבודה ובשירות הצבאי.
הדיון האחרון בבג"ץ
ביוני 2024 בית המשפט העליון קבע פה־אחד כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, וכי עד אז לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור.
קביעה זו מעוררת זעם בקרב הציבור החרדי אשר מפגין בימים אלו על הנושא.
המאבק על גיוס החרדים לצה"ל נמשך וממשיך להיות נושא מרכזי בדיונים ציבוריים ופוליטיים בישראל, כשהשאיפה היא למצוא פתרון שמאזן בין צורכי הביטחון הלאומי לבין כיבוד חופש הדת וזכויות המיעוטים.