הפלג הירושלמי: מחלוקת, אידיאולוגיה ואתגרים בחברה החרדית-ליטאית
הפלג הירושלמי מהווה קבוצה משמעותית בתוך הזרם הליטאי ביהדות החרדית בישראל. התפתחותו של פלג זה משקפת מחלוקות עמוקות ומתמשכות בתוך החברה החרדית-ליטאית, ומציגה אתגרים משמעותיים לקהילה זו ולחברה הישראלית בכללותה.
רקע היסטורי
שורשי הפיצול נעוצים בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר החלו מאבקי כוח וחילוקי דעות אידיאולוגיים בישיבת פוניבז', אחת הישיבות המובילות והיוקרתיות בעולם הליטאי. המחלוקת התעצמה לאחר פטירתו של הרב אלעזר מנחם שך, שנחשב למנהיג הבלתי מעורער של הציבור החרדי-ליטאי.
בתקופה זו נוצרו שני מחנות עיקריים:
- ה"שונאים" - תומכי הרב אליעזר כהנמן, נשיא הישיבה, והרבנים גרשון אדלשטיין וברוך דב פוברסקי. מחנה זה מהווה את החלק המתון והגדול יותר בציבור הליטאי.
- ה"מחבלים" - תומכי הרב שמואל מרקוביץ, שלימים הפכו לגרעין של הפלג הירושלמי.
התגבשות הפלג
הפלג הירושלמי התגבש באופן רשמי בשנת 2012, כאשר הרב שמואל אוירבך הפך למנהיגו. האירוע המכונן היה השתלטות מקורבי הרב שטיינמן על עיתון "יתד נאמן", שהוביל להקמת העיתון "הפלס" על ידי אנשי הרב אוירבך.
אידיאולוגיה ועמדות
הפלג הירושלמי מאופיין בגישה שמרנית יותר מהזרם הליטאי המרכזי, אך פחות קיצונית מקבוצות כמו העדה החרדית ונטורי קרתא. עמדותיו הבולטות כוללות:
- התנגדות נחרצת להתייצבות בני ישיבות בלשכות הגיוס: הפלג רואה בכך פגיעה בערך לימוד התורה ובאוטונומיה של עולם הישיבות.
- גישה מחמירה ביחס ליציאת אברכים לשוק העבודה: הפלג מעודד המשך לימוד תורה מלא גם בגיל מבוגר יותר.
- הסתייגות מקבלת תקציבים ממשלתיים למוסדות חינוך: מתוך חשש להתערבות ממשלתית בתכני הלימוד.
- הימנעות מהשתתפות בבחירות לכנסת: החל מ-2015, הפלג קורא לחבריו להימנע מהצבעה בבחירות הארציות.
- שמירה קפדנית יותר על הפרדה בין המינים במרחב הציבורי.
תומכי הפלג הירושלמי מכונים "עצניקים", שם הנובע מהאותיות 'עץ' בפתקי ההצבעה של מפלגת "בני תורה" בבחירות המוניציפליות. הכינוי משמש בז'רגון החרדי לציין את תומכי הרב אוירבך והפלג הירושלמי.
השפעה על החברה החרדית
הפיצול השפיע עמוקות על החברה החרדית-ליטאית:
- מוסדות חינוך: הוקמו מוסדות חינוך נפרדים לתומכי הפלג בערים רבות בישראל.
- תקשורת: הקמת עיתון "הפלס" ומאוחר יותר השבועון "המבשר" כאמצעי תקשורת ייעודיים לפלג.
- פוליטיקה מקומית: הקמת מפלגת "בני תורה" שמתמודדת בבחירות המוניציפליות.
- השפעה על דפוסי הצבעה: הימנעות מהצבעה בבחירות הארציות משפיעה על כוחן של המפלגות החרדיות.
אתגרים ומתחים
לאורך השנים, המתחים בין הפלג הירושלמי לזרם המרכזי הליטאי הובילו למספר אירועים משמעותיים:
- עימותים בישיבת פוניבז': מאבקי שליטה שלעתים הסלימו לאלימות והתערבות משטרתית.
- הפגנות: הפלג מקיים הפגנות נגד גיוס בני ישיבות, שלעתים מובילות לעימותים עם כוחות הביטחון.
- מחלוקות בהנהגה: לאחר פטירת הרב אוירבך ב-2018, נוצרו מחלוקות בתוך הפלג עצמו בין תומכי הרב אשר דויטש והרב צבי פרידמן.
- במהלך מגפת הקורונה: מוסדות החינוך של הפלג פעלו כמעט כרגיל, למרות ההנחיות הממשלתיות שהגבילו את פעילות מוסדות החינוך.
התמודדות והשלכות
ההתמודדות עם הפיצול מציבה אתגרים משמעותיים:
- אחדות הקהילה: הצורך למצוא דרכים לגשר על הפערים ולשמור על לכידות בתוך הציבור החרדי-ליטאי.
- חינוך: ההשפעה על מערכת החינוך החרדית, כולל הקמת מוסדות נפרדים והשלכות על תכני הלימוד.
- יחסים עם המדינה: ההתנגדות לגיוס והימנעות מהצבעה משפיעות על היחסים בין הקהילה החרדית למוסדות המדינה.
- כלכלה: ההשלכות הכלכליות של עידוד המשך לימודים מלאים והימנעות מיציאה לשוק העבודה.
